גאווה

ביום שישי יערך מצעד הגאווה בת"א.

חגיגה של מגוון, שונות, וביטוי עצמי. מסיבת חירות אמיתית. זה אירוע גדול ומתוקשר ואני גאה לחיות בתקופה שמאפשרת אותו.

אבל אם רגע נשים בצד את המסיבה, הכותרות, והרעש, נישאר עם המקומות הקטנים והיומיומיים בהם אנחנו, כהורים, נדרשים להתמודד עם מגוון ושונות. עם יד על הלב, מה קורה לנו כשהילדים אומרים לנו "לא"? כשהם חושבים שונה מאיתנו? רוצים אחרת ממה שאנחנו? איך אנחנו מגיבים שהוא בוחר ללבוש בגדים שבעינינו נראים נורא? מה אנחנו אומרים כשהחברים שלה לא ממש מוצאים חן בעינינו?

הילדים שלנו הם המבוגרים של מחר ואנחנו שם כדי לשמור עליהם, להתוות את הדרך שלהם לשם, להציג את האפשרויות ולהביע את דעתנו. אבל היא לעולם תהיה דעתנו. הבחירה בסופו של דבר תהיה שלהם. הבחירה מתחילה בחולצה שאני רוצה ללבוש לגן (או לא), ממשיכה בחוג שאני רוצה להתמיד בו (או לא), עוברת במגמה שאני מעוניין בה בתיכון ועוד. ככל שנסמוך על הילדים שלנו ונאפשר להם יותר בחירות כך נאפשר להם לדעת מי הם באמת. ככל שנכבד את הבחירות שלהם, גם אם לעיתים הן קשות לנו ונוגדות את התבניות שאנחנו מורגלים בהן, כך הילדים שלנו ידעו שאנחנו איתם למרות השונות.

זה לא אומר לשתוק. זה לא אומר לתת להם לעשות הכל בלי גבולות. כהורים, אנחנו נדרשים להגיב, להגיד את דעתנו, להציב גבולות. אבל גם לשמוע את דעתם. ואם אנחנו סומכים על הילדים שלנו, מרגע שנעשתה הבחירה וכל זמן שהיא לא מסכנת אותם אנחנו איתם.

ככל שנתמיד, נראה שמגוון של דעות ורצונות מצליחים לחיות יחד, באותו בית ובכבוד הדדי. לי זה נשמע עולם נפלא לגדל בו ילדים. עבורי, זאת גאווה אמיתית.


Photo by Ari Sherbill on Unsplash



2 צפיות

© 2017 - Lihi Netzer

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now