״הלוואי ותהיה שביתה…
ככה אני אוכל להישאר בבית.
אפילו עוד יום או יומיים. מה שיתנו לי אני אקח.
רק לא להתחיל שוב מחדש.
להיכנס לכיתה, להסתכל על הילדים האחרים.
לראות אותם מתלחשים…לחשוב שזה עלי…
לקבור את הראש בטלפון ולחכות שיגמר היום.
זה לא תמיד היה ככה. פעם היה יותר קל.
לא ברור מה קרה, אולי הקורונה…אולי פשוט איבדתי את זה.
קשה לי ליזום, להעיז, לדבר.
הייתי רוצה אחרת אבל… כרגע להיות לבד יותר קל.
אז כן…מבחינתי, הלוואי ותהיה שביתה…״
העבודה שלי מפגישה אותי עם לא מעט נערים ונערות שיושבים עכשיו בבית, וממש מקווים שיוכלו להמשיך את החופש, לחסוך את ההתמודדות בבי״ס.
לבני הנוער האלה יש הורים שמנסים בכל דרך לעזור. לפעמים זה עובד, הרבה פעמים לא.
אז איך זה שאיתי זה כן עובד?
בעבודה משותפת, הילדים האלה חוזרים להאמין בעצמם, להיזכר ביכולות שלהם, לתרגל אותן ולצבור ביטחון שהם יכולים. ההורים שלהם לומדים מה הילדים שלהם צריכים ואיך לתמוך בהם. וזאת הדרך להתחיל את השנה
Photo by Radu Florin on Unsplash
-
Comentarios