חג הבכורים

לכבוד שבועות, חג הביכורים, אני רוצה לעשות כבוד לבכורים שלנו.

הילדים הראשונים, שהפכו אותנו להורים, למשפחה.

כשנולדו החזקנו אותם בהתרגשות והאמנו שכל העולם פרוס לפניהם. הם יכולים להיות מי שירצו.

למה לא?

יש להם אותנו שמאמינים ותומכים בהם, אין להם עדיין אחים להתחרות בהם או לנסות ולהשתוות אליהם.

רק תבחרו ילדים, הדרך פתוחה לפניכם.

באמת? פתוחה?

בעבודה עם הורים, הרבה פעמים אני מבקשת מהם לתאר את הילדים הבכורים שלהם, או את עצמם כבכורים. לרוב עולה רשימת תכונות שכוללת: אחריות, רצינות, הישמעות לחוקים לפעמים עד גבול ריצוי.

התשובות זהות אגב, גם בעבודה שלי בישראל וגם בארה״ב.

אז אם הדרך פתוחה, והם יכולים להיות מי שירצו, איך זה שכל כך הרבה בכורים דומים אחד לשני?



התשובה לרוב נמצאת בציפיות שלנו, ההורים.

כשהבכורים נולדים, הם מגלים את הציפיות שלנו. חלקם בוחרים עם השנים לא לעמוד בהן, מרביתם בוחרים שכן. למה? כי ילדים בד״כ פועלים כדי לקבל את האישור שלנו, ההורים.

הילדים הבכורים מפתחים רגישות מיוחדת אלינו ההורים, כדי שיוכלו להבין מתי הם פועלים לשביעות רצוננו ומתי לא. בעזרת הרגישות הזאת הם יפתחו, בהדרגה, את התכונות שמאפיינות רבים מהם: אחריות, רצינות, רצון להנהיג (להיות כמו ההורים!) אך עם הרבה כבוד לסמכות, לחוקים ולגבולות.

כשנולדים אחים צעירים, אנחנו נוטים להעצים את התכונות האלה, מצפים מהבכורים להיות האחים ״הגדולים״, גם אם הם רק בני 3 (!). והם, לוקחים את התפקיד, משכללים יכולות. תכונות שילוו אותם עוד הרבה שנים קדימה.


ההשפעה של סדר הלידה על האישיות שלנו היא לא מדע מדויק ותמיד נמצא גם בכורים שאינם מחזיקים את סט התכונות האופייניות. הסיבות לכך הן רבות אך בד״כ מתכנסות חזרה לעולם הציפיות של ההורים: או שמסיבה מסוימת הציפיות מאותו ילד נמוכות, או לחילופין גבוהות מידי כך שהילד מראש מוותר.

במצבים כאלה, ניתן לזהות ילד אחר במשפחה שלקח על עצמו את תפקיד הבכור.


עם יד על הלב, ילדים אחראיים, רציניים, שלא מתווכחים ותמיד עושים מה שמבקשים מהם זה נהדר, לא? כהורים, רובינו נרגיש הרבה גאווה עם ילדים כאלה. הצלחנו בחינוך!

אבל האמת היא, שברוב המקרים, המשמעות של הנוחות והגאווה הזאת עבורינו, מהווה גורם מלחיץ עבור הילדים. הרצון לעמוד בציפיות, לעשות תמיד את הדבר ״הנכון״, הידיעה שיש להם תפקיד מאד מסוים ומשמעותי במשפחה עלולה להגביל. לא סתם מרבית הבכורים חולקים את אותן תכונות. הציפיות שלנו מקשות עליהם לפתח אחרות.


הערב, בין אם אתם חוגגים ובין אם לא, אני מציעה לכם להסתכל על כל הילדים, על רשימת התכונות הנהדרת שיש לכל אחד מהם. לצד הרשימה הזאת כיתבו לכם רשימה אישית שלכם: מה הציפיות שיש לכם מכל ילד, האם הן זהות? גבוהות? נמוכות? איך אתם מגיבים בפעמים שהילדים לא עומדים בציפיות האלה? האם היחס לכל אחד מהם שונה?

ברגע שנצליח לזהות את האופן בו אנחנו מתייחסים לכל ילד, התפקיד שהוא או היא ממלאים במשפחה, נוכל גם לעזור להם לגלות עוד תכונות ולבטא אותן במשפחה.

אז בואו נעשה כבוד לבכורים אבל גם כשהם לא מושלמים. הם יהיו בכורים אהובים גם אם הם יטעו, יתווכחו ויעבירו חלק מהאחריות לאחים הצעירים.


חג שמח!

Photo by Limor Zellermayer on Unsplash









0 views

© 2017 - Lihi Netzer

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now