מה המטרה שלך?

״אוף! אל תשאלי אותי את השאלה הזאת!

מאיפה אני יודע מה המטרה שלי? למה לכל דבר צריך מטרה? אי אפשר פשוט לעשות?״

זה קטע משיחה עם הבן שלי. קרה לו משהו והוא מאד רצה להגיב, לפעול ולא ידע איך.

אז שאלתי:

״מה המטרה שלך? מה אתה רוצה להשיג?״

והוא התעצבן.

הוא לא לבד. יש לי שיחות דומות גם עם הורים בקליניקה.

כשאחד הילדים עושה משהו מעצבן או מתריס, רובינו, אינסטינקטיבית, רוצים להגיב.

כשההורים באים להתייעץ על התגובה. אני שואלת:

״לאיזו תוצאה תרצו להגיע? מה המטרה שלכם?״

וזה יכול לעצבן.

כמו בלימה פתאומית באוטו. הכל נעצר.

פתאום צריך לחשוב. לא לשלוף תגובות אלא להיות יותר מתוכננים.

לא תמיד זה מתאים ולא תמיד יש כוח.

אבל הקטע הוא שהרבה פעמים, דווקא התגובה המיידית, האינסטקטיבית דורשת הרבה יותר כוח ואנרגיה.

כי כשאנחנו צועקים, יש סיכוי שהילדים יצעקו יותר חזק, וכשאנחנו מוותרים, כנראה שנצטרך להמשיך ולוותר כי זה מה שהילדים למדו על הדרך.

העצירה מאפשרת לנהל ולהוביל ולא רק להגיב. להתאים את התגובות לתוצאה הרצויה ולהיות יעילים יותר.

כי כשאנחנו יודעים לאן אנחנו רוצים להגיע, קל יותר לתכנן את הדרך. זה נכון למטרות גדולות כמו ביטחון עצמי או עצמאות וזה נכון למטרות קטנות יותר כמו לסדר את החדר או זמן מסך.

מזמינה אתכם להתחיל לתכנן את הדרך ולהשיג את התוצאות.