פסח, מצה ושינוי

הבוקר יצאתי בשעה מוקדמת מהבית וגיליתי את כל הרכבים ברחוב מכוסים בטיפות גשם ואבק.

חלונות הבתים שכל כך עמלו הניקיון וההברקה שלהם בימים האחרונים שלפני הפסח התכסו בכתמים מכוערים.

בעסה.

לא בדקתי את הסטטיסטיקה המטאורולוגית אבל לדעתי זה סוג של בדיחה ידועה. אחרי כל ניקיונות הפסח מגיע האובך ואחריו הגשם והלכלוך… לא?

ובכל זאת, אנחנו חוזרים שנה אחרי שנה על ריטואל הניקיון אפילו כשעמוק בפנים אנחנו מכירים את המציאות ויודעים איך יראה הסיום. כי הרגלים קשה לשנות, עם אמונות ומסורת קשה להתווכח והרבה פעמים אנחנו מוצאים את עצמינו מנוהלים ע"י משהו פנימי. חזק מאיתנו.

קצת כמו עם הילדים.

גם אתם מכירים את הסצינות שחוזרות על עצמן בכל יום? אלה שאנחנו יודעים איך הן מתחילות וגם יודעים איך יסתיימו: וויכוחים על מקלחת בערב, ריבים על שעות המסך, התערבות במריבות בין הילדים. ריטואל שקורה בכל יום, באותו פורמט, עם אותו טקסט ו...כן, עם אותו סיום. בד"כ אף צד לא נהנה מהסיום. יש לו טעם מר

אז הפסח הזה אאחל לכולנו שינוי

ננסה להגיד מילה טובה במקום ביקורת, נסמוך על הילדים ולא נתערב, ננשום עמוק לפני התגובה האינסטנקטיבית. נבדוק מה קורה כשמתנהגים קצת אחרת מהרגיל.

נכון, לפעמים זה אומר שדברים לא יקרו בדיוק כמו שאנחנו רוצים, זה קשה. אולי אפילו נשב לשולחן הסדר עם חלונות מלוכלכים וזה מעצבן. אבל אם לא נסתכל דרכם אלא דרך הלב, נראה אביב ופריחה.

חג שמח לכולנו!

Photo by May Betcher on Unsplash