רק לא זום

״רק לא זום…״ זה המשפט ששמעתי הכי הרבה השבוע, גם מהורים וגם מילדים. ״מיציתי את זה״, ״זאת היתה תקופה נוראית״, ״הכל התדרדר משם״. ״רק לא זום״. השנתיים האחרונות השאירו סימנים בלא מעט ילדים ובני נוער. כמעט כל אחד מספר על ההשפעה השלילית שהיו להן על המצב החברתי ו/או הנפשי שלו. הם מצולקים. וגם אנחנו, ההורים.

אבל בואו נעצור רגע. למרות הרגשות הקשים, אנחנו לא באותו מקום. לזכותינו שני יתרונות מנצחים: נסיון וידע. כבר היינו ב״סרט״ הזה. אנחנו יודעים מה ההשלכות האפשריות שלו. מכירים את נקודות התורפה של הילדים שלנו ויכולים לנהוג אחרת, יכולים ללמד אותם לנהוג אחרת.

אחד הדברים המשמעותיים שילדים חווים בתהליך האימון הוא תחושת שליטה ואחריות על החיים שלהם. הם לא רק מגיבים לסיטואציות, מחכים שמישהו יעשה משהו, אלא נוקטים יוזמה, מנהלים את עצמם. הילדים ואני עושים את זה בתהליך שבגדול מורכב מכמה חלקים: 1. זיהוי הקושי העיקרי - מה קשה לילד או הילדה: להתרכז בלימודים? ליזום מפגשים חברתיים? איפה המכשול הכי גדול עבורם כרגע? 2. הגדרת המטרה - מה הם רוצים להשיג? איך רוצים להיות בסוף התהליך? 3. מה צריך כדי להשיג אותה? - איזה צעדים יביאו אותם למטרה, איזה תכונות יעזרו?. הניהול העצמי מחזיר להם תחושת מסוגלות ויכולת, והם יוצאים מהחדר חזקים יותר, בטוחים בעצמם.

אם הילדים עושים את זה, גם אנחנו ההורים יכולים. למרות הבלבול, הלחץ וחוסר הוודאות זה הזמן לקחת נשימה ולקחת אחריות, עלינו. על הילדים. נחשוב יחד מה הם צריכים כדי לצלוח את התקופה הזאת? איזה כוחות יש להם שיעזרו להם? ברגע שנחזיר לעצמנו את תחושת המסוגלות, נזכיר להם שהיא קיימת גם אצלם. וכולנו נהיה חזקים יותר.

בריאות לכולנו

Photo by Petr Macháček on Unsplash